כיס מרה

אם האבנים סימפטומטיות, כלומר גורמות לכאבים, הטיפול הנדרש הוא ניתוח לכריתת כיס המרה.

זהו הניתוח הבטני השכיח ביותר בכירורגיה כללית, ובמידה והניתוח עובר בשלום וללא סיבוכים, אין פגיעה באיכות החיים ללא כיס המרה.

סיבוכי אבני מרירה

אבני מרירה יכולות לגרום למספר סיבוכים (מלבד עווית המרירה). סיבוכים אלו תלויים במקום בו "נתקעות האבנים" במהלכן:

1. דלקת של כיס המרה – במידה והאבנים חוסמות את הכיס לפרק זמן משמעותי, חיידקי המרה מתרבים, ונוצרת דלקת של הכיס. הטיפול האופטימלי בדלקת כזו הינה כריתת כיס המרה בתנאי שהדלקת מאובחנת בזמן (תוך 24-48 שעות מתחילת הסימפטומטים). אולם לעתים מטפלים בדלקת באנטיביוטיקה תוך ורידית, או בניקוז מלעורי של כיס המרה.
2. צהבת חסימתית – חסימת צינורות המרה על ידי האבנים עשויה לגרום לצהבת, ובמקרים מסוימים גם לזיהום בדרכי המרה (כולנגיטיס). במקרים כאלה יש צורך בפינוי האבנים מדרכי המרה באמצעות פעולה אנדוסקופית (ERCP).
3. דלקת הלבלב – נדידה של אבני מרירה לתוך דרכי המרה יכולה להוביל לחסימת צינור הלבלב, ודלקת הלבלב (פנקראטיטיס). לרוב מדובר בדלקת קלה, שחולפת מעצמה. הסתמנות של אבני מרירה כדלקת בלבלב הינה התוויה לכריתת כיס המרה.

במידה וקיימת עווית המרירה, הסיכוי להתפתחות של אחד הסיבוכים הנ"ל היא סביב 30%. הדרך הטובה ביותר להימנע מסיבוכי אבני מרירה היא לכרות את כיס המרה במידה והאבנים מתחילות להיות סימפטומטיות.

טיפול – ניתוח לכריתת כיס מרה

כריתה לפרוסקופית של כיס המרה היא הניתוח הבטני הנפוץ ביותר בכירורגיה המודרנית. היא מבוצעת בגישה זעיר פולשנית. כלומר, אין צורך בפתיחת הבטן, הניתוח מבוצע דרך חתכים קטנים, ובאמצעות הכנסת מצלמה ומכשירים מתאימים. המנתח עומד מול מסך, ומפעיל מכשירים דרך פתחים יחודיים. פרט לכריתת כיס המרה, ניתן לבצע פעולה אבחנתית של דרכי המרה (שיקוף) על מנת לוודא שהן אינן מכילות אבנים.
בשל החתכים הקטנים, המטופל אינו סובל מכאבים משמעותיים לאחר הניתוח, זמן ההחלמה קצר והחזרה לפעילות מלאה מהירה.
לאחר הניתוח אין מגבלות בתזונה, והעדרו של כיס המרה אינו מפריע לאיכות החיים.