מלנומה

כריתה רחבה

מלנומה בדרך כלל מאובחנת בביופסיה רגילה, בה כורתים את הנגע החשוד ושולחים אותו לבדיקה פתולוגית. לאחר קבלת תשובה שמדובר במלנומה, יש צורך בכריתה רחבה יותר של הנגע הראשוני על מנת לוודא שלא נותר גידול שלא נכרת.

הכריתה הרחבה נעשית סביב הכריתה הראשונית. מרחק הכריתה הרחבה משולי הכריתה הקודמת תלוי בעובי המלנומה (לפי מדד Breslow). לרוב מרחק הכריתה הרחבה משולי הכריתה הראשונית נע בין 1-2 ס"מ. ככל שהמלנומה עבה יותר- כך שולי הכריתה צריכים להיות רחבים יותר.

לרוב ניתן לסגור את החסר בעור באופן ראשוני (קירוב שולי העור), אולם לעיתים יש צורך בשתל עור או מתלה (כמו למשל במלנומה של הקרקפת או של השוק, בהן העור אינו גמיש ולא נסגר בקלות).
במקרים בהם יש צורך גם בדגימת בלוטת זקיף, הניתוח לכריתה רחבה מתבצע יחד עם דגימת בלוטת הזקיף.

דגימת קשרית הזקיף

כאשר המלנומה שאובחנה בכריתת הנגע העורי עשויה לשלוח גרורות לקשריות הלימפה נדרשת דגימת קשרית הזקיף (Sentinel lymph node biopsy) כדי לבחון את מידת התפשטות הגידול.
בלוטה זו היא הבלוטה הראשונה שמנקזת את העור שבאזור הגידול ועל כן היא בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר להכיל גרורה.

על מנת לזהות אותה אנו משתמשים במיפוי רדיואקטיבי – בתמונה ניתן לראות את שלבי הבדיקה:

תמונה 1 – מזריקים חומר ניגוד רדיואקטיבי לאזור הגידול הראשוני, ובאמצעות מיפוי מזהים את אגן הניקוז של הגידול.
תמונה 2 – השימוש בגלאי (Probe) בתהליך הניתוח.
תמונה 3 – הגלאי מכוון את המנתח לבלוטה הספציפית שצריך להסיר.

לרוב, הבלוטה נמצאת באגן הניקוז של הנגע העורי, כלומר בבית השחי במקרה של נגע בזרועות או בידיים, במפשעה במקרה של נגע ברגליים וכן הלאה.
בלוטה זו נבדקת תחת מיקרוסקופ והמשך הטיפול במלנומה תלוי בתוצאות בדיקה זו.

להסרה של מספר קטן של בלוטות לימפה אין תופעות לוואי משמעותיות, והיא אינה פוגעת בתפקוד הבסיסי. לעתים מתפתחת הצטברות של נוזלים באתר הניתוח (סרומה), לרוב היא חולפת מאליה, ולעתים היא מצריכה ניקוז.